במוצ"ש ה-9 לינואר 2015 ייפתחו במוזיאון אשדוד לאמנות שלוש תערוכות חדשות.

בקומת הכניסה תיפתח תערוכה קבוצתית שאצרה האוצרת האורחת איריס מנדל - "מרחק נגיעה", עם עבודות של האמנים: דנה דרויש, טל ירושלמי, רמי מימון, יערה צח, גבריאלה קליין ועירית תמרי.
 

העבודות בתערוכה הן מתחומי מדיה שונים, המתייחסות לעבר של ארכיאולוגיה, קלאסיקה ופולקלור, ומנסות לגשר על המרחק ולחבר אותו לכאן ולעכשיו. האלמנט הבולט בעבודות הוא ריבוי של שכבות, חומר שמונח על חומר, בונה את הדימוי ומרכיב אותו. בטכניקות שונות מנסים האמנים לייצר סוגי טקסטורות, לחשוף חומריות ועומק שחסרים בדימוי השטוח וכמו בחפירה ארכיאולוגית לגלות את השכבות הנסתרות. הרצון לחומריות כמוהו כניסיון להפיח רוח חיים בדימוי, להוציא אותו מקיפאון סטטי ולקרבו להווה. השכבות, הפונות הן כלפי חוץ הן כלפי פנים, מייצרות תעתועים במעבר בין דו ממד לתלת ממד ומעוררות את הפיתוי לחדור לתוכן, לגעת ולמשש. במהלך התערוכה נקרים ונאספים מגוון מצעים שכמו נפרשים וזורמים בין החללים. בדים ואריגים, שטיחים וקליעות, רשתות ופרווה מחליפים זה את זה כבמרוץ שליחים. העשייה הידנית-קראפטית ניכרת בעבודות באמצעות מגוון טכניקות ציור, גזירה או עבודת מחשב עמלנית. שלל המשטחים נפרשים על פני חללי המוזיאון, ממלאים אותם ומשקפים שאיפה לדיאלוג עם היסטוריה, תרבות ואמנות.

 בקומת הביניים תיפתח תערוכת יחיד של הצלמת לנה גומון - "ריצה בכוון הנגדי" (אֶנָנְטִיוֹדְרוֹמִיָה)

אותה אוצרים: יובל ביטון, רוני כהן-בנימיני

התערוכה של לנה גומון במוזיאון אשדוד לאמנות היא תערוכת היחיד המוזיאלית הראשונה של צלמת זו. היא מבקשת להציג את הבשלתו של מבטה יוצא הדופן במבחר תצלומים מתוך גוף עבודות רחב-היקף ובעל נפח, שהתגבש במהלך שש השנים האחרונות, ומעיד על עשייה מתמשכת, מדויקת ועקבית. מבטה הייחודי של גומון מתאפיין ביחס נטול היררכיה למציאות ובעמדה קשובה, נטולת תנאים מוקדמים או שיפוטיות, המודעת ל"תפאורה" המקיפה אותנו ומבקשת לחשוף משהו מרוח הזמן והמקום.

עקבות העשייה האנושית הם נושאי תצלומיה של גומון, המצולמים לרוב במרחבי הנוף האורבני ובשוליו. מעין מבט כולל על "כל-מקום" או "שום-מקום"; על מציאות זרה ומוכרת כאחת. לרוב ללא נוכחות אנושית – ותמיד במבט מרוחק וזר, כמו משתומם, של צופה מן החוץ. מערך ניגודים הכולל הרס ובנייה, כאוס וסדר, כיליון ובריאה, יומיומיות וקמאיות, מקומיות וקוסמיות, הוא הציר הדק שסביבו מתחוללים תצלומיה. זהו ציר התנועה הסיזיפי של שגרת הקיום האנושי, הפועלת ככוח אינרציה שמסמן ומגדיר את הנוף.


עשייתה של גומון מעוגנת במסורת הצילום הישראלי ומהווה במידה רבה המשך אבולוציוני של צילום הנוף והמרחב המקומי כייצוג תרבותי-פוליטי-חברתי, כפי שהתנסח כאן בעשורים האחרונים. היא נעה בדיאלקטיקה עדינה בין חומרה וקפדנות שיטתית לבין עידון ורגישות כמעט שברירית, בין מבט חד ומנוסח היטב לבין הימנעות מודעת מנקיטת עמדה ביקורתית ביחס למציאות המצולמת. איכות ייחודית זו הופכת את יצירתה למעין מחקר מצטבר ומתמשך של איסוף חלקיקים מתוך הממשות, באופן שאינו מתיימר להקיף, להכליל, להסיק או לפרש, אלא רק לתפוס את עקבותיה של התנועה התמידית והבלתי פוסקת של הנוכחות האנושית בעולם. 

ובקומה התחתונה תיפתח תערוכת יחיד של הציירת טליה ישראלי - "מולדת 1 ב'", שאצרה האוצרת האורחת טלי בן-נון. 

בתערוכת יחיד זו מסכמת טליה ישראלי תהליך עבודה ממושך שהחל ב 2013 ומסתיים כעת בגוף עבודות שבמרכזו היא חוקרת את התשתית הפיזית, הפסיכולוגית והחברתית של העיר דרך מדיום הציור.

פעולת הציור ניצבת בטווח שבין תיעוד לדימוי מנטלי, והמבט המופנה אל האסתטי והפוליטי עובר דרך פילטרים ליריים ואנטי-ליריים ; קלאסיים ואנטי-קלאסיים. בניגוד לצילום שלוכד מצב סטטי כמות שהוא, הציור הנטורליסטי מתפקד כמו מעבד הפולט אל הקנבס את הלא מודע של העיר, את המודחק והזניח. העיר עבור ישראלי איננה רק מנגנון ארכיטקטוני או בירוקרטי, אלא מרחב המשקף גוף של מנהגים ומסורות, עמדות ורגשות. הפואטיקה העירונית כוללת את הבניין המתפורר, שערים נעולים ומחלידים, חזיתות עם פתחים חסומים למבט, או טבע מאיים. מרחב המורכב מיופי וכיעור, עוינות סמויה ואדישות. ישראלי לא מצהירה על שום רגע כדרמטי או מכונן, אלא מרכיבה אוסף של רגעים ומקומות שאין ביניהם עדיפות היררכית.

נקודת המוצא לשיטוט העירוני של ישראלי מבוססת על נתון "יבש", פונקציונאלי לכאורה- כתובת הסטודיו שלה ברחוב מולדת 1 ב' בדרום תל אביב. בניגוד להקשר הציוני-לאומי שמגולם בכותרת 'איקונית' זו, נוגע הציור במוטיבים המקומיים של המושג 'מולדת': מראות מן היומיום בדרום תל אביב ; יחסי הגומלין בין המקום והאנשים שחיים בו ; הקונפליקט התמידי שאנחנו כבולים בו- האם לעקור מכאן או להישאר.
המילה 'מולדת' נוגדת את רוח הזמן של רחובות דרום תל אביב הנדמים בציורים כמחוזות אקס-טריטוריאליים ואל-זמניים, רחוקים מהדימוי המיתי של העיר הלבנה. ישראלי מבטאת בציוריה את הזרות, המורכבות והאמביוולנטיות שלה כלפי אותה 'מולדת', מנקודת מבט ביקורתית ומשוחררת מפאתוס.

טליה ישראלי (.1976), ילידת ירושלים, חיה ויוצרת בתל אביב. בוגרת תואר ראשון במחלקה לאמנות בצלאל (2002) ותואר שני באמנות מטעם אוניברסיטת גולדסמית, לונדון (2005)

9 בינואר- 14 במאי 2016, מוזיאון אשדוד לאמנות, דרך ארץ 8, אשדוד

שעות פעילות המוזיאון

ימים א', ג', ד', ה' 9:00 – 16:00

יום ב'                  9:00 – 20:00

שישי, שבת          10:30 – 13:30

 

מוזיאון אשדוד לאמנות, דרך ארץ 8, אשדוד  |  08-8545180/1  | www.ashdodartmuseum.org.il