מאחר שעיקרה של שירת הבקשות היא שירת רבים, היא מובלת ומונהגת ע"י הפייטן הראשי המכונה 'מקאדאם', מלשון מוביל ומקדם. מדובר בידען רב בתחום שירת הבקשות, שמקובל על כל ציבור הפייטנים, ולפיכך הוא המנהל את השירה בין שירת רבים (המקהלה) לבין קטעי הסולו, תוך דגש על ההקפדה והדיוק המוסיקלי.

במשך 20 שבתות החורף, משבת 'בראשית' שלאחר שמחת תורה ועד שבת 'זכור' שלפני חג הפורים, קמים המתפללים באשמורת הבוקר ושרים את קובץ הפיוטים של שירת הבקשות, לפי נובה אנדלוסית שיועדה לאותה שבת. הקובץ נפתח בקביעות בשני פיוטים ('דודי ירד לגנו' ו'ידיד נפש') ומסתיים בשני פיוטים ('שחר אבקשך' ו'אדיר לא ינום'), וביניהם מושרים קבצי פיוטים המכילים בעיקר שירות ותשבחות לבורא עולם, וחלקם שירי ערגה לארץ ציון ולירושלים.

פיוטי שירת הבקשות לוקטו בחלקם ממשוררים קדמונים כגון רבי יהודה הלוי, שלמה אבן גבירול ורבי רפאל נג'ארה, ובחלקם ממשוררי הדורות האחרונים. היצירה המרכזית בבקשות נקראת 'קסידה' - מעין בלדה המתארת את אחד הסיפורים המרכזיים של פרשת השבוע. מרבית הקסידות חוברו על ידי רבי דוד אלקיים, בן העיר מוגדור (סווירה) שבמרוקו, והן נשתמרו עד לימינו כפי שנכתבו במקור.

הנוהג לקום בחצות ליל השבת בקרב קהילות יוצאי צפון אפריקה ומרוקו בפרט, החל בתקופת המקובלים בצפת, שגם הם ינקו מסורת זו מדוד המלך שכתב "חצות לילה אקום להודות לך". "בשל העובדה ששירת הבקשות מתבצעת בשבתות", מדגיש מוטי מלכא, "מובן שהיא כולה שירת אקפלה דתית-ליטורגית ללא כלי נגינה".

אשדוד הפכה לבירת הפיוט העברי עוד בשנותיה הראשונות, כשהשתקע בה רבי מאיר עמר, מבכירי תלמידיו של רבי דוד בוזגלו, שעלה ארצה בשנת 1963 מרבאט שבמרוקו. כבר בשבת הראשונה, בעוד יתר העולים טרודים בפרנסתם, החל רבי עמר לקיים את שירת הבקשות בביה"כ 'זרע אברהם', ולימים עוטר בזכות פעולותיו אלו בתואר יקיר העיר אשדוד. ממשיך דרכו כיום הוא רבי דוד אדרי, הפייטן הראשי של המרכז.

זו השנה ה27- בה עוסק 'המרכז לפיוט ושירה אשדוד'  בקיומה של שירת הבקשות על פי המסורת של מרוקו- ספרד. מאז היווסדו בשנת 1988, פועל המרכז כמוסד חינוכי ייחודי חשוב בתחום לימוד והנחלת מורשת הפיוט, החזנות ושירת הבקשות. "ספק אם יש עוד מוסד חינוכי בארץ או בעולם שלקח על עצמו את התפקיד החשוב של שימור הפיוט, תיעודו והנחלתו לדורות הבאים" אומר  המנהל הפדגוגי של המרכז רבי דוד אדרי.

שירת הבקשות נערכת כסדרה, כאשר בכל שבוע היא מתקיימת בבית כנסת אחר בעיר (על פי חלוקה לרובעים). המרכז מנפיק תוכנייה ובה מצוינים מועדי המופעים ומיקומם, והמתפללים מתכנסים לפנות בוקר ומבצעים את פיוטי אותה השבת. אל כל שבת כזו מגיעים בין 200 ל-400 איש מהעיר ומחוצה לה, לצד לא מעט אורחים מחו"ל. "זהו מחזה מאיר עיניים לראות בשבתות את משכימי הקום, ילדים, נשים, נוער ומבוגרים, יוצאים מביתם וצועדים לכיוון בית הכנסת, לפעמים ממרחק קילומטרים, גם בימות החורף הקרים והגשומים", מתפעם מוטי מלכא, "מרבית הקהל הינו שוחר של שירת הבקשות, ובחלק מהשירה הוא אף מצטרף לפייטנים". על מנת להקל על כאלה המתקשים לקום בשעה המוקדמת, מקיים המרכז מספר שבתות של בקשות בערבי שבתות בשעה 21:00 עם הפייטנים : מימון {מני} כהן ושמעון אילוז.

המרכז לפיוט ושירה אשדוד - הנתמך על-ידי עיריית אשדוד ובעידודו של ד"ר יחיאל לסרי, עוסק במגוון רחב של תחומים ופרויקטים שמטרתם לימוד, קידום והפצת מורשת הפיוט לדורות הבאים., הכשרת חזנים במכון לחזנות, רבים מתלמידי המכון , משמשים כחזנים מקצועיים בבתי כנסת ברחבי העיר. קורסים לפיוט לילדים בהדרכת מימון מני כהן, פיוט למתקדמים בהדרכת רבי דוד אדרי, הם רק חלק מפעילות המרכז כמו גם הענקת מלגות לתלמידים ופייטנים מצטיינים .