בלי הרבה רעש, בלי מסיבות עיתונאים, ברוך דגו אחד מהכדורגלנים היותר מצליחים ומוכשרים שצמחו ויצאו מהעיר, פרש היום (ג') מכדורגל. דגו פרש בגיל 37 אחרי שבשנתיים אחרונות ששיחק בעירוני אשדוד, את העונה האחרונה סיים באופן מתוק עם עלייה לליגה א'. 

"אני חושב שצריך לדעת מתי לסיים. לשמחתי סגרתי מעגל כשפרשתי במועדון שבו גדלתי. היה לי חשוב לחזור לעירוני אשדוד, המקום בו הכל החל לפני למעלה מ-20 שנה. שמחתי לעזור לקבוצה להעפיל לליגה א' ואני מקווה שבהמשך היא תעלה לליגות בכירות יותר.

התלבטתי הרבה בשבועות האחרונים וקיבלתי את ההחלטה עם אשתי. כעת הפנים שלי הם לעניינים אחרים בכדורגל. אני צריך להיפגש עם ראשי עירוני אשדוד ואולי אמשיך שם בתפקיד אחר".

על פסגת הקריירה אמר דגו: "הערב הכי גדול של הקריירה שלי שמאפיין אותה היה אותו משחק מול אייאקס בליגת האלופות באצטדיון רמת גן בשנת 2004.

מצד אחד צמד שלי בפסגה של הכדורגל ואושר עילאי, ומצד שני יציאה מחדר ההלבשה לאוטובוס כשעומדת מולי קבוצה של קומץ אוהדים, מקללת אותי ונוהמת לעברי.

זה אולי הסימן הכי גדול של הקריירה שלי. היה לי ברור שאחרי שזה קרה ימיי במכבי תל אביב ספורים ונאלצתי לעזוב את המועדון הזה. אני חושב שנתתי את הכל למכבי תל אביב.

אין לי ספק שאם הייתי משחק היום כשאני בשיאי, לא הייתי בליגת העל אלא יוצא לאירופה לשחק במועדון משמעותי. זה אולי הפספוס היחיד בקריירה שלי, שלא הגעתי למועדונים גדולים באירופה. וגם לא השפעתי ושותפתי יותר מדי בנבחרת ישראל".

דגו גדל במ.ס. אשדוד אך עונת השיא שלו היתה ב-2002/03, אז הוא הוליך את הצהובים לאליפות אך סבל מפציעה שהשביתה אותו בסוף העונה. עונה לאחר מכן דגו כבש את כל השערים של מכבי תל אביב בקמפיין ליגת האלופות.

הוא הספיק לשחק גם בהפועל תל אביב, נאה סלמיס, אפולון לימסול, הפועל ניר רמת השרון, הפועל ראשון לציון והפועל אשקלון.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]